לשכת הסטטיסטיקה הלאומית של איטליה חשף ביום שישי כי מספר האנשים מעל גיל 100 במדינה הגיע לשיא בשנה שעברה, מכיוון שאוכלוסיית איטליה מזדקנת בקצב מהיר יותר בהשוואה למקבילותיה באיחוד האירופי. בדוח השנתי שלה, ISTAT חשפה כי חלקה של האוכלוסייה מעל גיל 100 גדל פי שלושה מאז תחילת המאה. נכון לינואר השנה, מספר בני המאה באיטליה הסתכם בכמעט 22,000 פרטים, כאשר הרוב היו נשים. הזינוק הזה במספר בני המאה משקף מגמה גוברת של אורך חיים מוגבר בקרב האוכלוסייה האיטלקית.
בקצה השני של קשת הגילאים, נתונים עדכניים של רויטרס מצביעים על ירידה בלידות, שהגיעו לשפל היסטורי של 393,000 בשנת 2022. זה מייצג את שיעור הילודה הנמוך ביותר מאז איחוד איטליה לפני למעלה מ-150 שנה. השילוב של שיעור ילודה הולך ופוחת ואוכלוסיית קשישים מתרחבת יוצר אתגר דמוגרפי משמעותי עבור איטליה. איטליה מתמודדת עם ירידה מתמדת באוכלוסייתה הכוללת מאז 2014. ההשפעות של ירידה באוכלוסייה זו מורגשות במיוחד בצורך בתמיכה ובטיפול במספר ההולך וגדל של קשישים.
אספקת משאבים ושירותים נאותים כדי לענות על הצרכים של האוכלוסייה המזדקנת הפכה לאחד האתגרים הדוחקים ביותר עבור המדינה. בהדגיש את מגמת ההזדקנות המתמשכת, ISTAT ציין כי הגיל הממוצע באיטליה עלה מ-45.7 שנים ל-46.4 שנים בין תחילת 2020 ל-2023. שינוי זה מצביע על הזדקנות מתקדמת של האוכלוסייה, שיש לה השלכות על מגזרים שונים כגון שירותי בריאות, רווחה סוציאלית. , ומערכות פנסיה.
במבט קדימה, ISTAT צופה עלייה של 35% באוכלוסייה מעל גיל 80 משנת 2021. עד 2041, מספר הפרטים בקבוצת גיל זו צפוי לעלות על 6 מיליון. תחזיות אלו מדגישות את השינויים הדמוגרפיים המשמעותיים שאיטליה צפויה להתמודד בשנים הקרובות, תוך שימת דגש על הצורך במדיניות ואסטרטגיות מקיפות כדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה המזדקנת.
האוכלוסייה המזדקנת של איטליה מציגה השלכות משמעותיות הן על הפריון והן על השירותים החברתיים. מחקרים מצביעים על כך שכוח העבודה המצטמצם עקב הזדקנות האוכלוסייה עלול להוביל למחסור פוטנציאלי בכוח אדם ולירידה ברמות הפריון. הירידה במיומנויות ובניסיון בכוח העבודה עלולים לעכב את הצמיחה הכלכלית. בנוסף, המספר ההולך וגדל של קשישים מלחיץ את השירותים החברתיים ומערכות הבריאות, ודורש יותר טיפול רפואי, תמיכה ארוכת טווח ומשאבים.
יש צורך במימון ומשאבים נאותים כדי לעמוד בדרישות ההולכות וגדלות של האוכלוסייה המזדקנת ולהבטיח אספקת שירותי בריאות ושירותים חברתיים איכותיים. קיימותן של מערכות הפנסיה היא גם דאגה שכן האוכלוסייה המזדקנת מפעילה לחץ על תוכניות אלה. עם כוח עבודה קטן יותר התומך במספר גדול יותר של פנסיונרים, עשויים להיות אתגרים במימון מערכות הפנסיה, הדורשות רפורמות לקיום כדאיות לטווח ארוך.
יתר על כן, שוויון בין-דורי הופך לשיקול, שכן דורות צעירים עשויים לשאת בנטל התמיכה באוכלוסייה המזדקנת באמצעות מסים ותרומות. איזון רווחתם של מבוגרים תוך התחשבות בהשפעה הכלכלית על הדורות הצעירים הוא חיוני. חוקרים וקובעי מדיניות ממשיכים לחקור אסטרטגיות להתמודדות עם אתגרים אלה ולמקסם את היתרונות הפוטנציאליים הקשורים לאוכלוסייה מזדקנת.